הלקוח הבא שלכם, לא מה שחשבתם!!!

יום רביעי בערב, הבת שלי, אז לוחמת במג"ב , עושה קולות של אימא כואב לי… או במילים אחרות : אימא לא בא לי לחזור לבסיס, רוצה גימלים.

מה שאומר שאת השעות הקרובות אני הולכת לבלות ב"ביקור רופא", נשימה עמוקה ויאללה נסענו.

מגיעות למרפאה ועם כמות החיילים מחוץ לחדר הרופא, אני יודעת שאני הולכת לבלות את השעות הקרובות בזמן איכות עם הבת שלי (היא עם הראש בנייד ואני מטפסת על קירות).

ואז…. נפתחת הדלת ולרגע נדמה לי שהגעתי לפרק בסדרה "האנטומיה של גריי".

רופא צעיר , חתיך , קעקועים על הזרוע , כולו מחויך, מבסוט, מחלק הוראות לאחיות, מחליף בדיחות עם החיילים….

הגיע תורנו , הילדה כבר מתכוננת (פרצוף כואב, גב מכופף , חצי צליעה) והחתיך מ"האנטומיה" שואל אותה: "מה את עושה בצבא?"
היא : "לוחמת במג"ב"
הוא : "ואת רוצה להמשיך להיות לוחמת ?"
(ואני כבר מבינה שהוא קלט את התמונה)
אני : "תגיד ? מה ה IQ שלך ?
הוא (מסתובב בהפתעה) : "למה את שואלת ?"
אני : "שואלת !!!"
הוא : " אני בכלל איש עסקים, את הרפואה אני עושה בשביל הנשמה, אני לא אוהב רופאים ולא בתי חולים אבל אני אוהב לטפל בחיילים.
מה את עושה בחיים ? "
אני : "אני? קוראת בקלפי טארוט "
הוא : "עכשיו את קוראת לי !!!"
אני : "בשמחה, אבל אין עליי קלפים, אני אשאיר לך טלפון ונתאם"
הוא : (שולף כרטיס אשראי) "יש כאן קניון קרוב, לכי לקנות…."
אני (בשוק) : " זה לא עובד כך, אני עובדת רק עם הקלפים שלי, זה עניין של אנרגיות, אבל הכול בסדר, נתאם ואני אקרא לך"
הוא : "כמה את גובה לפגישה ?"
אני : 200 ₪
הוא בנונשלנטיות , שולף 200 ₪ "את זה אני משלם עכשיו, עוד 200 ₪ אני אתן לך כשתגיעי אליי ביום ראשון בשמונה בבוקר" רושם פרטים על דף , מקפל ונותן לי.
אני בלחץ, קצת בפאניקה , מה ? למה? איך ?
מה פתאום !!! איזה שטויות !!! לא לוקחת !!!
ניפגש , תשלם לי "הכול בסדר".
והוא בחצי חיוך , או שאת לוקחת או שאני לא מטפל בילדה.
טוב, הבנתי שמהפלונטר הזה אני לא יוצאת בקלות , חשבון מהיר בראש : קחי את הכסף , תגיעי הביתה תעבירי לו בביט…. הכול בסדר…. נרגעתי…. נפתרה הבעיה !!!
סיימנו , יצאנו , מגיעות הביתה , מוציאה את הפתק.
הפתעה !!! כתובת ושעה.
לא שם , לא מספר טלפון אין למי להחזיר בביט.
והסרטים רצים לי בראש , טוב , אין ברירה , יום ראשון חזרה לביקור רופא , להחזיר את הכסף …..

מוצאי שבת , נכנסת למיטה , חושבת לעצמי :
למה לא בעצם ? למה שלא תקומי בבוקר ותיסעי לפגישה? מה כבר יכול להיות ? צאי מאזור הנוחות שלך, תעשי משהו לא שגרתי.
וכך הלכתי לישון, עם ההחלטה שאני נוסעת לפגישה, יהיה מה שיהיה , מכוונת את השעון לחמש וחצי (בכל זאת, עיר אחרת מרחק של שעה וחצי נסיעה).

נוסעת, מגיעה לגורד שחקים , בית מדהים , אישה יפיפייה (טוב, לא מפתיע ).
אספרסו ממכונה , סמול טוק ו…לקליניקה , אני מתיישבת שולפת את הקלפים פורשת את הקטיפה.
והוא אומר לי : "תני לי לספר לך על עצמי"
ואני עונה : "תן לקלפים לספר…"
הוא בוחר , אני מדברת , הוא מתיישב , פה פעור , קצת בשוק , אבל איך ? מאיפה ? איך ידעת?"
ואני : "זה לא אני, זה הקלפים , אני רק מעבירה את האינפורמציה"
שבועיים אחריי טלפון , הוא מתקשר, "אני רוצה להגיע לקריאה" ,"אני מגיע ישר משדה התעופה,
עם חבר, הוא כדורגלן עבר מברזיל, שלמד איתי רפואה…."
כמה שעות אחרי, אצלי בבית , קוראת בקלפים , לכדורגלן מברזיל והרופא של הבת שלי ממתין במרפסת….
הזוי ? לא הגיוני ? בלתי סביר ? או הגיוני לחלוטין ?
אז זהו , שזה לגמרי קרה !!! אחד לאחד.
כשאנחנו לא נותנים לדפוסי החשיבה המוכרים לנהל אותנו , כשאנחנו פתוחים לאופציות חדשות, כשאנחנו לא מקובעים על המוכר והידוע…
אנחנו מגלים עולמות חדשים ,אנשים חדשים לקוחות חדשים.